תחום העורף במדינה , בגלל יכולת האויבים להפעיל אמצעי לחימה תלולי- מסלול , בהיקפים וממרחקים גדולים , הופכת יכולת זו את העורף לחזית של ממש. ולאחר מלחמת עיראק ושיגור טילים לעבר ישראל (92-91), הוחלט על הקמת פיקוד העורף. הוועדה שקבעה את המבנה והארגון של פיקוד העורף (בראשותי) , קבעה בסיכום העבודה את המשפטים הבאים : * יש לאפשר למשהב"ט וצה"ל זמן של 3-2 שנים כדי להשלים את הארגון של מערך העורף. נושא הכפיפות יידון לאחר השלמת ההתארגנות מחדש (המעבר מהג"א למערך העורף החדש). *בתכנון ארגונו והפעלתו של מערך העורף יש לוודא כי לא ייקבעו תחומים, קשרי-גומלין ונהלים אשר יקשו בעתיד על קבלת החלטות באשר למעמד ולכפיפות של מערך העורף. קביעה זו אושרה ע"י הממשלה . מכאן יובן שרבים סברו שפקוד העורף לא בהכרח חייב להיות כפוף למשהב"ט/צה"ל.

הטענה העיקרית שלהם הייתה :

"יש קושי מהותי בהטלת האחריות הכוללת לביטחון המדינה (חזית ועורף כאחד), על משהב"ט/צה"ל. האם נכון להניח כי מערכת אחת (תהיה טובה ככל שניתן), מסוגלת וצריכה להיות מופקדת על אחריות טוטלית כזו. יש להטיל ספק ביכולתם של ראשי מערכת הביטחון ומפקדי צה"ל, להקצות זמן ומחשבה לטיפול יסודי ועקבי במערך העורף, בשגרה ובמיוחד במלחמה, (בהנחות הקיימות של תרחיש הייחוס ,כאשר האיומים והסיכונים על העורף צפויים לקרות במקביל ללחימה בחזית. העורף הופך להיות חזית נוספת), כאשר עיקר דאגתם ואחריותם חייבת להינתן להשגת הניצחון בחזית". גורם נוסף הקשה על האפשרות להוצאת העורף ממשהב"ט/צה"ל - פיקוד העורף הוקם, כפיקוד מרחבי-צבאי (בשונה מהמעמד האזרחי שהיה הג"א).

המציאות כיום - למרות שנעשו מאמצים-עבודות לשינוי האחריות , מערך העורף באחריות מלאה של משהב"ט/צה"ל.

פרק 12 | העורף בחזית - על היערכות העורף

@ כל הזכויות שמורות להרצל שפיר. עיצוב ובנייה ContentoNow