@ כל הזכויות שמורות להרצל שפיר. עיצוב ובנייה ContentoNow

כמי שהיה מעורה בנושא זה בעבר אבקש להתייחס  להעיר – להאיר.

 

*  יפה , מפורט ונכון מתאר איילנד את המצב הנוכחי  תוך הצגה וניתוח האפשרויות השונות לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינאים (אמנם משמיט האפשרות של "מדינה אחת לשני עמים") , אך מציע אפשרות נוספת : "פתרון אחר – ראייה אזורית" (פדרציה ירדנית – פלשתינאית ; החלפת שטחים).

אתייחס רק להצעה של - "הראייה האזורית".

 

* הארה היסטורית -

   הדו-שיח הראשוני בין מצרים וישראל , בדרג הגבוה , התקיים בדצמבר 1977 באיסמעיליה , כאשר 

   סאדאת ,הסגן (מובארק) , רוה"מ ורמטכ"ל מצרים ,  נפגשו  ליד שולחן מלבני , עם בגין – רוה"מ , 

   משה דיין-שר החוץ , ע. ויצמן – שרהב"ט  ו- ה. שפיר – אלוף פיקוד הדרום.

   בהמשך לנושאים המרכזיים שבין מצרים וישראל ,  עלה נושא הפלשתינאים ע"י סאדאת שביקש לדון 

   בנושא. אך בגין סירב והציע שנושא זה יידון בנפרד ע"י וועדות. סאדאת ניסה ללחוץ על בגין כן לדון 

   בנושא (ונוצרה תחושה לא נוחה בחדר) . אני , שישבתי ליד ויצמן העברתי לו פתק – "חשוב דווקא 

   לדון בנושא זה עם סאדאת עכשיו , במקום מאוחר יותר עם  הכפופים , אז זה יהיה יותר קשה".

   ויצמן ענה לי בפתק – "לא יעזור , בגין נעול על קיום וועדות שידונו בנושא בנפרד". ואמנם ,(לאחר 

   שסאדאת לגם מכוס מים שביקש , ופתחו חלון) ,נאות סאדאת להצעת בגין.

 

* פתרון אזורי :  "פדרציה ירדנית – פלשתינאית"

   -- איילנד מציין את פגישת ש.פרס עם המלך חוסיין (1987) בה עלה נושא חזרת ירדן לאיו"ש (סירוב 

   שמיר להצעה זו) והודעת המלך חוסיין כי הוא מנתק ירדן מהאחריות לנושא הפלשתינאי , -  כגורם 

   לביטול אפשרות זו.

   -- להערכתי אפשרות זו ,של חזרת ירדן לאיו"ש , כבר לא הייתה מעשית שנים קודם.  האינתיפאדה 

   הראשונה (87) רק ביטאה את התסכול מהמצב , את הצטברות הרגשות הלאומניות , את הרצון לשינוי. 

   כל אלה אכן התפרצו ע"י הפלשתינאים  ב-  87 , אך החלו שנים קודם.

פרק 8 | שתי מדינות על גדת הירדן, זו שלנו-זו להם?